עו"ד לירן ינקוביץ -לשון הרע והגנת הפרטיות ליטיגציה מסחרית ויישוב סכסוכים

שאלות נפוצות

• מהם שיקולי בית המשפט בבואו לפסוק פיצויים בגין לשון הרע?

  ככלל, בבואו של בית המשפט להכריע בשאלת הפיצוי בתביעות לשון הרע נשקלים מספר שיקולים, כשהמרכזי שבהם הוא מניע המפרסם. ככל ויימצא כי המפרסם פעל בתום לב, ללא כוונת זדון סביר כי שיעור הפיצויים ככל וייפסקו יהיה נמוך יחסית.
  
  שיקולים נוספים הם: חומרת הפרסום, היקף הפרסום ותדירותו, המדיום התקשורתי/חברתי בו בוצע (קרי האם בטלוויזיה, עיתון למול פוסט אישי שהועלה אחת מהרשתות החברתיות), מעמד הנפגע והמפרסם (אנשי ציבור), מידת החשיפה של הפרסום (לייקים, שיירים), גובה הנזק ככל ונגרם (החוק לא מחייב הוכחת נזק ממשי), מידת האחריות של הנפגע (אשם תורם) ועוד ועוד.
  
  אין מדובר ברשימה סגורה או ממצה. כל מקרה ייבדק לגופו ומחייב ייעוץ משפטי.

• האם תאגיד (חברה, עסק, שותפות, עמותה וכו') יכול לתבוע בגין לשון הרע?

  התשובה היא כן. כיום תאגיד יכול לתבוע פיצויים בדיוק כשם שאדם פרטי יכול.
  השאלה קיבלה מענה ברע”א 2015/15 מאיר פלבסקי נ’ חברת מקור הפורמייקה בע”מ (ניתן ביום 4.8.16), שם נקבע כי בדרך כלל אין דרך אמיתית להוכחת הנזק במקרים רבים, אלא שמחמת רציונלים של מניעת הפליה בין תאגיד לאדם נפסק כי לא לא יעלה על הדעת שאדם שהשמיץ והכפיש בית עסק ייצא נשכר.
  
  אין טעם “להפלות” תאגיד לעומת אדם לשאת בנטל הכבד.

• אם הגישו נגדי תלונה במשטרה, האם אני יכול לתבוע בשל כך בלשון הרע?

  ככלל, הגשת תלונה למשטרה ו/או לכל רשות מוסמכת אחרת, חוסה תחת הגנות החוק ולא תיחשב כדי לשון הרע.
  מקרים אלו נפוצים במיוחד בקרב סכסוכי משפחה (בני זוג המצויים בהליכי גירושין).
  
  יחד עם זאת, ככל והתלונה נמצאה כוזבת ונסגרה (ויש לבחון את עילת הסגירה), ניתן לשקול הגשת הליך משפטי בגין לשון הרע. התנאי לכך הוא הוכחת חוסר תום לב מצד המתלונן בידיעה שהתלונה שהגיש איננה אמת ומשיקולים זרים ופסולים.
  
  כל מקרה כמובן ייבחן לגופו במסגרת ייעוץ משפטי מסודר.

• האם גידופים מקימים עילה להגשת תביעת דיבה לפי חוק איסור לשון הרע?

  התשובה תלויה בחומרת האמירה ובנסיבותיה.
  בפסיקה מכוננת של בית המשפט העליון נפסק כי לא כל גידוף ולא בכל הנסיבות יקים בהכרח עילת תביעה מכוח החוק. קללות וגידופים מהווים לדאבון הלב חלק מהחיים החברתיים במדינה ולפיכך קיים חשש שהכרה גורפת בגידופים כלשון הרע תביא להצפת המערכת.
  
  ככל שהשימוש בגידופים שכיח יותר, כך נעשית פגיעתם לקשה פחות, עד כי אמירת גידופים מסוימים בנסיבות מסוימות לא תגרום עוד לפגיעה ממשית.
  
  כך למשל נקבע בפסיקה כי מילים כגון "זונה", "משוגעת" אינן בגדר לשון הרע ומצויים בסקאלת הביטויים הפוגעניים הנפוצים יחסית בחיים החברתיים ונאמרים, לרוב, בעטיו של ויכוח רווי אמוציות וסערת רגשות.
  
  אין ללמוד מהאמור כי הפסיקה תהא נכונה ותקפה בהכרח למקרה שלכם וכל עניין נבחן לגופו ונדרש בייעוץ משפטי מסודר.

• לכמה אנשים מספיק שדבר לשון הרע יגיע כדי להגיש תביעה?

  לפי החוק, די בכך שהפרסום יגיע לאדם אחד בלבד, זולת הנפגע, כדי להקים עילת תביעה אזרחית ולחייב את האדם בפיצויים.
  
  במקרי קיצון, ככל ויש בידי הנפגע להוכיח כוונת זדון לפגוע מצד המפרסם, די בכך שהפרסום יגיע לשני אנשים בלבד, זולת הנפגע, כדי להגיש קובלנה פלילית (שדינה כתב אישום לכל דבר ועניין) ולחייב את האדם בכפל פיצויים ובמקרים חריגים, המפרסם עלול למצוא עצמו מאחורי סורג ובריח עד שנה!.

• מהו פרסום לשון הרע, כמשמעו בחוק איסור לשון הרע?

  פרסום דבר לשון הרע יכול להיעשות בשלל צורות המנויות בחוק:
  בכתב, בע"פ, ציור, צליל, תמונה, סרטון, קריקטורה ובשלל הפלטפורמות החברתיות הקיימות בעידן הנוכחי.

• מהי לשון הרע כמשמעה בחוק איסור לשון הרע?

  לשון הרע היא כל דבר-
  א. שפרסומו עלול להשפיל, ולו במשתמע, אדם (יחיד או תאגיד), בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;
  ב. לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;
  ג. לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;
  ד. לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו, מוגבלותו או נטייתו המינית
  
  הפרסום ייבחן בהתאם למבחן "האדם הסביר", קרי במבט אובייקטיבי בעיניו של גורם החיצוני לסכסוך (בית המשפט) ולא מתוך נקודת מבטו הסובייקטיבית של הנפגע, שלא פעם מתבונן בעיניים צרות ובעטיה של סערת רגשות ואמוציות .
  
  הערך המוגן העומד בבסיס החוק הוא שמו הטוב וכבודו של אדם, לרבות תאגיד (שותפות, עמותה, חברה, עסק וכו').